• למה ההסדרה חשובה? למה לא להמשיך במצב הקיים היום?

    במצב היום בישראל אין כל התייחסות חוקית למקצוע הרפואה הסינית והוא לא מוכר כמקצוע ייחודי כלל. מסיבה זו כל אדם, ולא משנה מהי הכשרתו, רשאי להציג את עצמו כמטפל ברפואה סינית, מטפל בכיר ברפואה סינית, מומחה ברפואה סינית, או כל תואר אחר.

    המצב הוא שישנם מטפלים אשר עברו מסלול לימודים ארוך ומקיף, ויש מטפלים אחרים אשר עברו הכשרה שטחית וקצרה.

    במצב זה הציבור הרחב אינו יכול להבדיל בין המטפלים השונים. המקצוע נתפס כמקצוע חובבני והמטפלים המוכשרים והטובים נפגעים מזילות המקצוע.

    מה האגודה עושה בתחום ההסדרה?

    לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים לתת מעמד חוקי, מוסדר וברור למקצוע הטיפול ברפואה סינית בישראל. נציגי האגודה נפגשו במהלך השנים האחרונות עם שרים בממשלה וחברי כנסת, נציגי משרדי הבריאות, הכלכלה, והמשפטים. בשנים האחרונות מתקיימת פעילות רציפה אותה מוביל מר עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר ובעל חברה לייעוץ אסטרטגי בממשלה, יחד עם האגודה, אל מול גופים שונים בממשלה על מנת לקדם את הסדרת מקצוע הרפואה הסינית.

    האגודה פועלת ללא הפסקה על מנת לקדם את המטרה הזו של האגודה שהיא מטרת העל של הארגון. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, אך הוא ממשיך להתקיים כל הזמן בכל אפיק אפשרי.

    בשנת 2006 האגודה התחילה בתהליך שמטרתו לקדם את הסדרת המקצוע באמצעות הליך של הסדרה פנימית, על מנת להעלות את הסיכוי של השגת  הסדרה חיצונית אשר תהיה על פי מתווה שייטיב עם חברי האגודה. לאחר כשנתיים של היערכות, האגודה החלה לקיים מבחני הסמכה מטעמה. החלטת הוועד החל משנת 2008 היא כי כל מטפל שמסיים את לימודיו באחד מבתי הספר המוכרים חייב לעבור בהצלחה את מבחן ההסמכה על מנת להיות חבר באגודה.

    כיצד מבחן ההסמכה קשור בהסדרת המקצוע?

    כאשר מתבוננים כיצד הוסדרו מקצועות טיפוליים אחרים בארץ ובעולם, ניתן לראות מספר דרכים עיקריות להסדרת מקצוע בישראל והבולטות שביניהן:

    1. הסדרה באמצעות אקדמיזציה.

    המצב בישראל הוא שרפואה סינית נלמדת כיום אך ורק במסגרת מכללות כתוכנית לימודי תעודה, ולא במסגרת לימודים אקדמיים. כל הניסיונות להסדרת המקצוע בדרך אקדמית את מול המל”ג נדחו עד היום. לאור המבנה הקיים של הענף בישראל (מכללות פרטיות), בצרוף עם הדרישות הגבוהות של המל”ג לפתיחת מסלול אקדמאי חדש והמלצות אנשי מקצוע הבקיאים בתהליכים אלו, ספק רב אם מכיוון זה תגיע הישועה. 

    2.הסדרה באמצעות מבחן מקצועי אחיד. 

    כפי שתיארנו בסעיף הקודם, הסדרה אקדמית לא נראית כמסלול אפשרי כיום. הסדרת המקצוע באמצעות מבחן ארצי אחיד נראית  כרגע כאופציה הישימה ביותר.

    מבחן ההסמכה של האגודה יוצר הסדרה פנימית של תחום הרפואה הסינית בישראל. האגודה מאמינה שההסדרה הפנימית תקל על הסדרה מטעם המדינה. בדרך זו המאמץ הנדרש מהרגולטור הוא מזערי.  המדינה יכולה להסדיר את התחום בצורה קלה מבחינתה, ובאותה דרך המקובלת במקצועות אחרים.  הסדרה פנימית תסייע בקבלת הסדרה חיצונית על פי אמות המידה והכללים אותם בנתה האגודה במהלך השנים.

    3. הסדרה באמצעות חקיקה ותקנות 

    דרך נוספת להסדרה במדינת ישראל היא באמצעות חקיקה ייעודית לתחום מסוים, או באמצעות קביעת תקנות על ידי המשרד הרלוונטי. 

    בשנת 2002 הוגשה הצעת חוק “חוק העיסוק באקופנקטורה התשס”ב – 2002″. למרות שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, תהליך החקיקה המלא לא הושלם. לכן גם לא ניתן להמשיך מנקודה זו שוב אלא צריך להגיש הצעת חוק חדשה.

    גם כאן המלצת אנשי המקצוע הייתה חד משמעית – יש לפעול לקביעת סטנדרט מסודר שיהווה את הבסיס לחלק המקצועי של החוק 

    למה לא להסתפק בכך שכל מי שסיים לימודים במסלול ארבע שנתי בבית ספר מוכר יוכל להיות חבר באגודה?

    ההחלטה על קביעת מבחן ההסמכה כרף הקבלה לאגודה נעשתה מתוך מחשבה על ההסדרה. כפי שפירטנו בסעיף הקודם, כדי להסדיר מקצוע יש צורך בהכרה אקדמית, מבחן חיצוני או חקיקה.

    הלימודים בישראל הינם לימודי תעודה במכללות פרטיות. המדינה אינה רשאית להגדיר גופים פרטיים, בעלי אינטרסים כלכליים, להיות הגוף המסמיך. הסמכה שכזו לא קיימת בשום מקצוע ובוודאי לא במקצוע טיפולי בישראל.

    מעבר לכך – המבחן, המבוסס על מבחן ההסמכה בארה”ב, הוא מבחן המגדיר את הרף המקצועי המינימלי הנדרש. זהו מבחן שכל מטפל אשר סיים ארבע שנות לימוד בבית ספר מוכר ומפוקח יכול לעבור.

    אחוז מסויים מבוגרי בתי הספר אינו עומד ברמה  הנדרשת במבחן זה.  המבחן מהווה רף איכותי וברור להסמכת מטפל. בבואנו לבקש מהמדינה להפוך את האגודה לגוף המסמיך מטפלים בישראל, מבחן ההסמכה הוא ההוכחה שלנו ליכולתנו לתפקד כגוף שכזה.

    אבל האגודה מכירה בבתי הספר ואמורה לפקח עליהם, אז למה צריך את המבחן הזה?

    האגודה מפקחת על בתי הספר – על תוכנית הלימודים, המרצים, המתקנים, וכו’. האגודה אינה יכולה לפקח על התלמיד הבודד. העובדה שאדם שילם שכר לימוד במשך 4 שנים לא אומרת שהוא יודע את כל אשר לימדו בזמן הזה. רק מבחן חיצוני ובלתי תלוי יכול לבדוק בצורה טובה את הרמה של כל תלמיד ותלמיד. אין באמירה זו בכדי לבקר את בתי הספר בארץ אלא להבהיר כי יש צורך ברף אחיד שזהה לכולם .

    נוסף על כך, כפי שנכתב בסעיף הקודם, ההסדרה הפנימית נעשית לצורך הסדרה חיצונית מטעם המדינה, והמדינה לא מכירה בגופים פרטיים בעלי אינטרסים כלכליים ולא אקדמיים בתור גופי הסמכה.

    למה לא לחכות עד שמשהו יזוז בהסדרה, ורק אז להחליט האם צריך מבחן?

    כפי שהסברנו בסעיף על הסדרה באמצעות מבחן, מבחן ארצי אחיד הוא האפשרות הסבירה ביותר להסדרה במצב היום בישראל. כשאנחנו פועלים מול הרשויות בתור גוף אחד מייצג של מטפלים עם הסדרה פנימית ברורה, אנחנו מכוונים להסדרה המשרתת את מטרות האגודה. הרי רשויות המדינה יכולות לדרוש הסדרה אחרת, ולאו דווקא באופן שהוא טוב לנו. מצב זה, של הסדרה כפויה שאינה טובה לנו אינה תסריט בדיוני, זה בדיוק המצב במספר מדינות באירופה (גרמניה, צרפת, בלגיה, צ’כיה למשל). הסדרה פנימית ע”י מבחן ארצי חוץ בית ספרי (מבחן ההסמכה) כנקודת מוצא בניהול המגעים עם רשויות המדינה, מהווה הכוונה ברורה של הפתרון הרצוי, ומקלה מאוד על רשויות המדינה במציאת פתרון שיהיה טוב גם לנו.

    האם יש הבטחה שלא נידרש להיבחן בעתיד, ביום שתהיה הסדרה?

    לא. אין כל ערובה לכך. יחד עם זאת, הניסיון עם תחומים טיפוליים אחרים בארץ וגם בחו”ל הראה שתמיד יש התחשבות במה שהיה עד כה מקובל (”דור הסבא” /”דור האבא” / ”דור הביניים”).

    אבל אם כולם יצטרפו לאגודה יהיה לאגודה יותר כוח, לא?

    אם נהיה רק קבוצה של מטפלים, ללא מבחן ההסמכה אז כל היתרונות שמנינו קודם לא יתקיימו. אך אם נקפיד לקבל לשורותינו רק את מי שהוכיח שהוא ראוי לכך באמצעות מבחן, אמנם נהיה פחות אנשים, אך אנו מאמינים שכוחנו יהיה רב יותר מול הרשויות. כל עוד יש מאסה סבירה של מספר מאות של מטפלים המאוגדים באגודה ועומדים בסטנדרט הגבוה שהאגודה הציבה, סיכויינו טובים בהרבה מאשר באגודה הכוללת יותר אנשים אך ללא הסדרה פנימית אמיתית.

    יתרה מכך, המציאות מראה שמרגע קיום המבחן יש בפועל הרבה יותר מטפלים רשומים באגודה מאשר בתקופה שקדמה לכך. 

     הכמות חשובה, אך האיכות חשובה לא פחות.

    האם מבחן ההסמכה קשה?

    מבחן ההסמכה מבוסס על המבחן המקובל בארה”ב, שם הוא נערך על ידי גוף פדראלי (NCCAOM ). המבחן הינו מבחן הבודק ידע בסיסי ברפואה סינית, וכל מטפל אשר למד באחד מבתי הספר המוכרים ע”י האגודה אמור להיות מסוגל לעבור את המבחן. מאות המטפלים שעברו את המבחן עד כה יעידו גם הם שהמבחן הוגן ביותר, וכתוב באופן מקצועי מאוד.

    גם עבור מי שסיים את לימודיו לפני מספר שנים לא אמור להיות קושי לעבור את המבחן, ועל כך יעידו גם מי שנבחנו שנים לאחר סיום לימודיהם.

    על מנת לוודא את איכות ומהימנות המבחן, המבחן עובר ביקורת של המרכז הארצי לבחינות והערכה (הגוף שאמון על הבחינה הפסיכומטריות) אשר בודק את איכות השאלות, ונבדק על על ידי פסיכומטריקאים (מומחים לבחינות והערכה) בכירים על מנת לוודא את תקפותו ומהימנותו של המבחן.

    למה המבחן עולה כסף? האם זו דרך של האגודה להרוויח כסף?

    בכתיבת המבחן מושקעים משאבים רבים, ועלות כתיבת המבחן דומה להכנסות שהאגודה מקבלת עבור המבחן (כולל דמי החבר). כלומר המבחן אינו דרך של האגודה להרוויח כסף, ולעיתים אף ההוצאות על עריכת עולות על ההכנסות ממנו. הדבר משתקף מתוך הדוחות הכספיים של האגודה השקופים לכל חבר .

    כדאי לזכור שהמחיר היום הוזל לעומת לפני 3 שנים. ככל שיותר אנשים ייבחנו ניתן יהיה להוזיל את עלות המבחן עוד יותר.

    אם חברות ביטוח מסכימות לבטח מטפלים שאינם חברים באגודה, האם זה לא מעיד שההכשרה של ארבע שנות לימוד מספיקה?

    כפי שרשמנו, המטרה בהסדרה הפנימית היא להביא להסדרה חיצונית, תוך כדי קביעת סטנדרט נאות למקצוע. לחברות הביטוח אין דרך להעריך את המקצועיות או את איכות ההכשרה של המטפל הבודד, ומכיוון שהתחום אינו מוגדר או מוסדר, כל תעודה גם של הכשרת מטפל בשנת לימודים אחת מספיקה כיום על מנת לכסות אותם משפטית. האם אתם כמטפלים מקצועיים מעוניינים שחברת ביטוח תקבע את הרף המקצועי לענף?

    מה העניין של קוד אתי? אם אני לא חתום האם זה מעיד שאני לא מתנהג בצורה אתית? האם מי שכן חתום הוא בהכרח מטפל אתי?

    כתנאי לחברות באגודה כל חבר חותם על הקוד האתי ומתחייב לפעול על פיו ולציית להחלטות וועדת האתיקה של האגודה. עצם החתימה מאפשרת לאגודה לפקח על ההתנהגות האתית של המטפל, ובמקרים קיצוניים לשלול ממנו חברות באגודה במידה ואיננו פועל לפי הקוד. למעשה יש כאן הצהרה ביחס למטופל כי בנוסף לאחריות האישית של המטפל להתנהג באופן אתי, קיים גוף רשמי אשר מנטר את פעילות המטפל וניתן לפנות אליו במקרה וקיים חשש כי המטפל פעל בניגוד לקוד. קוד אתי שנוסח על ידי מספר גדול של אנשים הוא בעל ערך ותוקף רב, אין שום גוף ציבורי שייקח ברצינות אגודה מקצועית ללא קוד אתי . 

    מובן שאי חתימה על הקוד לא מעידה על התנהגות לא אתית, אולם יש הבדל גדול בין אדם המצהיר על עצמו שהוא מתנהג בצורה אתית, לבין מי שחותם על קוד אתי ומתחייב לנהוג לפיו ואחראי לקיום הקוד לא רק ביחס למטופל בודד אלא גם ביחס לגוף מקצועי כמו האגודה.

    למה חברות באגודה כל כך יקרה? למה אי אפשר להוזיל אותה?

    עלות חברות באגודה היא 500 ש”ח לשנתיים, כלומר 250 ש”ח לשנה, סכום נמוך מאוד ביחס למקובל בדמי חברות באגודות מקצועיות, וסכום זה מאפשר לאגודה לקיים את פעילותה. שימוש בהטבות הכספיות אשר האגודה מקנה לחבריה מכסה פעמים רבות את עלות התשלום הזה ואף מעבר לכך.