השפעת-דיקור-על-דיכאון
אזור מטפלים
  • 'רביעי מדעי' של השבוע שעבר עסק בנושא השפעת הדיקור דרך השפעותיו על מנגנון הדלקת. בנוסף, הזכרנו את השפעת הדלקת על וויסות המצב הנפשי ורמת עייפות עליהם נרחיב היום.
    * לאלו מכם שלא עיינו ב'רביעי מדעי 13' מומלץ לעיין לפחות בחלק הראשון המסביר את מנגנון הדלקת.
    הקדמה:
    לאחר הפעלת המנגנון הדלקתי, אותם ציטוקינים המופרשים ומעוררים תאי חיסון לעבור למצב תקיפה, נישאים בזרם הדם ומגיעים למוח. עם כניסתם למוח, הם משתתפים במגוון מסלולים עצביים באזורים המווסתים התנהגות, באופן המוביל לשינויים התנהגותיים המזוהים עם מרבית המחלות הדלקתיות מוכרות - דיכאון וחרדה.
    המנגנון בו התהליך מתרחש מורכב ומסובך ונתאר אותו בקצרה בלבד - בתאי העצב עצמם, הציטוקינים גורמים לשינוי בכמות של חלבונים הנושאים מוליכים עצביים האחראים להתנהגות (סרוטונין, דופאמין ונוראדרנאלין). כשיש הרבה נשאים, הנשאים משיאים את המוליכים חזרה לתא העצב שהפריש אותם והשפעת המוליך העצבי פוחתת, באותו אופן כשיש מעט נשאים השפעתו תעלה. באופן זה ככל שרמות הציטוקינים הדלקתיים גבוהות יותר כך רמת הדיכאון והחרדה תעלה.
    תרופות הנוגדות דיכאון מסוג SSRI (מעכבי קליטת סרוטונין חוזרת – Serotinin Selective Reuptake Inhibitors) כדוגמת 'ציפרלקס' פועלות במנגנון החוסם את אותם נשאים במטרה להעלות את רמות הסרוטונין הזמין במרווח שבין העצבים.
    לאחר שהבנו כיצד דלקת משפיעה על מצב הרוח, נשאלת השאלה איך כל זה משרת אותנו ומדוע שנתפתח באופן כזה שמנגנון דלקתי יגרום לאדם להיות שרוי במצב דכאוני וחרדתי?
    התאוריה הרווחת בקהילה המדעית טוענת כי המנגנון שירת היטב שבטי ציידים לקטים. כאשר פרט בקבוצה היה חוטף מחלה מידבקת מוטב היה לשבט כולו שאותו אדם ישהה בדיכאון מבודד בביתו עד שיחלים ולא ידביק את יתר הקבוצה. לחילופין, צייד שחזר פצוע ממשא ציד או ממלחמה עם שבט אחר מוטב שינוח היטב בכדי לאפשר לגופו להחלים מפצעיו במהרה ולחזור לפעילות לטובת השבט [1].
    אולם, בחיינו המודרניים גופנו נמצא בסביבה סטרילית יחסית לערבות הפרא בה היו מצויים שבטי ציידים לקטים, ומרבית המצבים הדלקתיים נובעים ממנגנונים אוטו-אימוניים פנימיים הנגרמים, כנראה כתגובה למתחים נפשיים.
    כיום, בניגוד לטענה יחסית רווחת שהרפואה המערבית והמדע מפרידים בין גוף ונפש, מדעי החיים מכירים היטב כבר קרוב ל20 שנה את מנגנוני החיסון המופעלים, כהזעקות שווא, בתגובה לעקה פסיכולוגית-חברתית. במנגנונים אלה פועלים תאי חיסון מיוחדים במוח (מיקרוגליה) בתגובה לתשדורת עצבית המזוהה עם מתח נפשי בהפרשת ציטוקינים דלקתיים [2–4]
    ניתן לפשט את הדברים באופן הבא – רמות מתח גבוהות גורמות להגברת רמות דלקת, רמות דלקת גבוהות מובילות לחרדה ולדיכאון [2]



    איני מחדש הרבה על קשרים אלה מכוון והם מוכרים היטב לרפואה הסינית ברמה התאורטית בתור מערכת הJue Yin -  –Liver Pericardium, מערכת הShao Yang (Gall Bladder – Triple Warmer) -  או בתור הקשר העומד בין פאזת האש ופאזת העץ.
    אולם, תחום האימונו-פסיכיאטריה, התאוריה הסינית ופרקטיקת הדיקור כטיפול ממשי אינם עומדים רק ברמה התאורטית אלא גם בבחינת המחקר המדעי:
     
    מחקר שפורסם בדצמבר 2016 ובוצע בסין בדק את השפעת הדיקור בדיוק על אותם המנגנונים שתיארנו זה עתה –מצבי דכאון שנגרמו עקב חשיפה כרונית לסטרס. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג בדקה את יעילות הדיקור ואת מנגנון הפעולה האנטי דלקתי שלו בטיפול בעכברים שנחשפו במשך 4 שבועות למתח חיצוני מתמשך ואשר פיתחו רמות דלקת גבוהות שהובילו לדיכאון. העכברים חולקו ל4 קבוצות: כאלה שלא נחשפו לסטרס, כאלה שנחשפו ולא טופלו, כאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בדיקור יומי לסירוגין בנקודות PC6+GV20, וכאלה שנחשפו וטופלו במהלך התקופה בפרוזאק.
     
    לפני ואחרי הניסוי העכברים עברו מבחנים שונים לרמת דיכאון, בדיקת משקל גוף, וכן נבדקו רמותיהם של גורמי דלקת שונים (PGE-2, NO, COX-2, iNOS, NFkB P65) באזורי מוח האחראיים על מצב הרוח (קליפת המוח הקדם-מצחית וההיפוקמפוס).
    תוצאות המחקר העידו באופן מובהק על השפעתו החיובית של הדיקור על התנהגות העכברים ועל יעילותו בטיפול בדיכאון שמקורו במתח כרוני. נוסף לכך הודגמה ירידה משמעותית בכל מדדי הדלקת שנבדקו בהשוואה לעכברים שלא קיבלו דיקור ובחלקם השיפור השתווה לשיפור שהודגם במתן פרוזאק [5].
     
    המחקר מספר מידע חשוב הנותן סימוכין לדיקור כטיפול במצבי סטרס,  במצבי דיכאון ובמצבי דלקת הנגזרים מסטרס מתמשך, לפחות בנוגע לנקודות Pc6 ו GV-20. בנוסף המחקר מקשר באופן אלגנטי בין התאוריה הסינית הטוענת לקשר בין המערכות שתיארנו לעיל לטיפול בהן באמצעות הדיקור.
    חשוב לציין על אף האופן המעניין בו המחקר מעוצב, הוא עדיין בוצע במודל בעלי חיים ומסקנותיו תקפות רק באופן חלקי ליישום בבני אדם. פרט אליו קיימים עוד אין-ספור מחקרים העוסקים בקשרים אלה, בטיפול בהם בדיקור ובהשפעתם של צמחים.
    בשבועות הקרובים נמשיך ונפרט על מחקרים נוספים המספקים ראיות חזקות יותר.
     
    מאת: ארבל עמיר Dip.CM
     
    מקורות:
    1.        Miller AH, Raison CL. The role of inflammation in depression: from evolutionary imperative to modern treatment target. Nat Rev Immunol. 2015;16(1):22-34. doi:10.1038/nri.2015.5.
    2.        Slavich GM, Irwin MR. From stress to inflammation and major depressive disorder: a social signal transduction theory of depression. Psychol Bull. 2014;140(3):774-815. doi:10.1037/a0035302.
    3.        Fleshner M. Stress-evoked sterile inflammation, danger associated molecular patterns (DAMPs), microbial associated molecular patterns (MAMPs) and the inflammasome. Brain Behav Immun. 2013;27(1):1-7. doi:10.1016/j.bbi.2012.08.012.
    4.        Slavich GM, Way BM, Eisenberger NI, Taylor SE. Neural sensitivity to social rejection is associated with inflammatory responses to social stress. Proc Natl Acad Sci U S A. 2010;107(33):14817-14822. doi:10.1073/pnas.1009164107.
    5.        Lu J, Shao R-H, Jin S-Y, Hu L, Tu Y, Guo J-Y. Acupuncture ameliorates inflammatory response in a chronic unpredictable stress rat model of depression. Brain Res Bull. 2017;128:106-112. doi:10.1016/j.brainresbull.2016.11.010.

+